תערוכות

סיפור התהוותה של העיר חיפה בחמישים השנים הראשונות של המאה העשרים, המוצג באמצעות מאות תצלומים היסטוריים. התערוכה מתמקדת במרכיבים החיוניים להתהוותה של חיפה: מקומות תרבות ובילוי, מוסדות החינוך השונים, פתיחת הנמל בשנת 1933 והתפתחות התחבורה הציבורית בעיר לאורך השנים.

באוקטובר 1905 נחנך קו "רכבת העמק" כחלק מפרויקט הרכבת החיג'אזית, מחיפה לדמשק. התערוכה מספרת את סיפורה המיתולוגי של רכבת העמק באמצעות תצלומים, מפות, תצלומי אוויר, מסמכים ותכתובות.

מאיירים ישראלים מתייחסים בפריזמה אישית לאגדות קלאסיות, מתוך אגדות האחים גרים. מבין נושאי העיסוק ניתן למנות את תפיסת האגדה כמשקפת את החברה העכשווית, כמבטאת דחפים תת־הכרתיים, או כמשרתת ביקורת חברתית־פוליטית.

תערוכה מקיפה של רענן לוריא, אחד מציירי הקריקטורות הפוליטיות המובילים בעולם.

תעשיית השמן הייתה אבן היסוד של התעשייה המתחדשת והחלוצית בארץ ישראל. אחד המפעלים החלוציים במפרץ חיפה הוא מפעל "שמן". בתחילת דרכו, בשנת 1906, נקרא המפעל "עתיד".

תערוכה זו, שבמרכזה המדיום הגראפי של כרזות, היא מחווה לעשייה התרבותית של חיפה על פני תקופה של קרוב לשמונים שנה.

במחצית השנייה של המאה ה־19 הייתה נהירה של נוסעים אוריינטליסטיים מהמערב אל ארץ הקודש. בשנת 1882 התיישבו אליס ולורנס אוליפנט עם קבוצת חברים ובני משפחה במושבה הגרמנית בחיפה (כיום שדרות בן גוריון 16).

התערוכה עוסקת בחוף הים כזירת התרחשויות מגוונת, לא רק אנושית, אלא גם ובעיקר אסתטית.

עם עלייתו בשנת 1919, שאף פנחס רוטנברג לייצר חשמל בארץ ישראל כמנוף לייסודה של מדינה מודרנית. תוך פחות מעשור הפך חזון זה למציאות קיימת.

במהלך המאה ה־19 חוותה ארץ ישראל, לאחר מאות שנות שפל, שגשוג משמעותי. תרומתם של רבבות העולים היהודים לתהליך זה למן העלייה הראשונה של 1882, ידועה. פחות מוכרות הן יוזמות נוצריות שונות, שאף קדמו בחלקן לעלייה הראשונה.