תערוכות

במשך שנות קיומו, תיאטרון חיפה- התיאטרון העירוני הראשון בישראל - הטביע את חותמו על מפת התרבות בארץ וביסס את מעמדו כנדבך מרכזי בחיי החברה הישראלית, ובפרט בחיי חיפה ובאזור הצפון.

זאב, שם העט של יעקב פרקש (1923 - 2002), מענקי האיור והקריקטורה הישראלית, היה חלק בלתי נפרד מתרבות התיאטרון בארץ. כחובב תיאטרון מושבע אייר זאב ממושבו בשורה הראשונה מחזאות, פרמיירות ופסטיבלים ברחבי הארץ בכלל ובתיאטרון החיפאי בפרט.

הקולנוע, בין החידושים הגדולים של תרבות ההמונים במאה העשרים, הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העיר חיפה. חיפה, כמו גם הקולנוע עצמו, היא תוצר של תהליכי המודרניזציה והראיה המודרנית שהינם מסימני ההיכר המוכרים ביותר של המאה העשרים.

מי מאיתנו אינו מתגעגע אל ה"שנות טובות" ההן, שכיכבו בימי המנדט ובעשורים הראשונים של ימי המדינה. פעם, קצת מזמן, נהגנו לשלוח אגרות ברכה איש לרעהו בפרוס השנה החדשה. מדי שנה, בסוף הקיץ, היו הרחובות המרכזיים גדושים דוכני מכירה של אגרות ברכה לתקופת מכירה של כחודש לערך.

סוד ה"טכניקום" - שמו של הטכניון בעבר - היה אירוע בעל חשיבות עצומה בתולדות חיפה. היה זה הרבה יותר מאשר מאורע מקומי: מוסד חינוכי־מדעי זה היה הראשון בסוגו לא רק בחיפה או בארץ ישראל; למעשה, בכל הקיסרות העות'מאנית לא הייתה אז אוניברסיטה טכנית ראויה לשמה.

בתקופת המנדט הבריטי התחוללו תמורות מרחיקות לכת שכמותן לא ידעה ארץ ישראל בכל תולדותיה עד אותה עת, ומהלך זה ניכר היטב בשינויים שחלו בנוף האנושי והפיזי שלה.

התקופה העות'מאנית חוללה שינויים של ממש בעיר חיפה ובסביבותיה.

התערוכה מתמקדת בעשור הראשון שלאחר מלחמת העצמאות, בפרק הזמן שבו חדלה חיפה להיות עיר מעורבת, דו־לאומית, והייתה לעיר פועלים עברית.

התערוכה "מסכה ומאגיה" מציגה מסכות פולקלוריסטיות מאוסף המוזיאון לאמנות אפריקאית, אוקיינית ואינדיאנית במרסיי. למעלה מ־120 מסכות הן מאוסף רייכנבך, שלוקטו מפסטיבלים עממיים, בעיקר ממכסיקו.

אשכול תערוכות שעוסק בהיסטוריוגרפיה המקומית של העיר חיפה ובאופן שבו אמניות בנות הארץ מגיבות אליה. בעבודתן מגולמת העובדה שההיסטוריה, his-story, נכתבת בידי גברים והן מציעות חלופות לרישומה בדרכן הייחודית. האשכול כולל ארבע תערוכות:
מציאות מדומיינת, יעל ברתנא: Summer Camp, אפרת נתן: פוסע וקוצר ומנאר זועבי.