אירוע הפתיחה של תערוכת "אדריכלות ערבית: חיפה" (1860 – 1930)

התערוכה במוזיאון העיר, השוכן במושבה הגרמנית בחיפה, מציגה את עושר התרבות החומרית המקומית ואת הגרסה המקומית של דפוסים וצורות בנייה שאפיינו את המודרניות העות'מאנית בלבנט כולו בסוף המאה ה-19.

התערוכה מבקשת להאיר פרק נשכח בתולדות העיר– העוסק בדיוקנה התרבותי של החברה הערבית בחיפה בראי האדריכלות. מוצגים בה פריטים המנציחים את צורותיהם, את עברם ואת גורלם של הבתים באופנים שונים: שרידים ממשיים, עבודות תיעוד ארכיטקטוני-מחקרי, יצירות אמנות, סרטים ועוד.

התערוכה, מסייעת להכרה בחשיבותם ההיסטורית של בתי חיפה הערבית, במורשת הארכיטקטונית של העיר כזרז לשימורם של הבתים ששרדו.

חיפה ידעה תקופה של שגשוג כלכלי אחרי אמצע המאה ה-19, בהשפעת הרפורמות שהנהיגה האימפריה העות'מאנית. הצמיחה נתנה את אותותיה בצורות הבנייה ובעיצוב האדריכלי של בתי המגורים בחיפה הערבית. רבים מהם הצטיינו באיכות עיצובית ובפרטים מיובאים מרשימים.

ההרס הנלווה למלחמת 48 ול'מבצע שקמונה' מחקו חלק ניכר מהמורשת הזאת. כחלק מהניסיון להעניק לחיפה זהות עירונית קולקטיבית, הוחלט לעצבה כעיר עברית מודרנית. הריסת העיר ההיסטורית מחקה את הרציפוּת האורבנית של העיר וניתקה את מערך השכונות הערביות. מאז, הבלאי המתמיד, ופיתוח העיר בשנים האחרונות, צמצמו עוד את שרידיה. עדויות לבתי המאה ה-19 מצויות בשאריות המבנים שנותרו בואדי סאליב ובעיר התחתית, בואכה חוף שקמונה. דוגמאות מאוחרות יותר, מצויות לאורך רחוב יפו, במעלה ואדי ניסנס, על קו התפר בין חיפה הערבית לשכונות היהודיות וכן על רכס הכרמל.