תערוכה זו נוצרה בעקבות רכישת האוסף החיפאי של ד"ר ירמיהו (ירי) רימון על ידי מוזיאוני חיפה, מהלך שהביא לכניסתו של אוסף פרטי גדול אל תוך המרחב המוזאלי. התערוכה עוסקת במתח שבין "האוסף הפרטי" לבין "אוסף המוזיאלי" בהקשרים מגוונים של זיכרון, נוסטלגיה, הנצחה, אופני ייצוג ותצוגה.
התערוכה מבקשת להצביע על העניין הגובר בחקר התצוגה המוזיאלית וההיסטוריוגרפיה החזותית, וזאת על רקע התהפוכות שעוברות בעשורים האחרונים תצוגות במוזיאונים היסטוריים ומקומיים בארץ. התפיסה המוזיאלית שרווחה במוזיאונים היסטוריים בארץ פינתה את העיסוק ב"מקור" לטובת העיסוק בנרטיב ובפרשנות שהמוזיאון "ממציג" בהתייחסו לעבר. בעשורים האחרונים במוזיאונים ברחבי הארץ החלו להציג תערוכות נוסטלגיות בנושאים מגוונים, החוקרים את התרבות החומרית והתרבות החזותית שנוצרה בארץ לפני קום המדינה ואחריה. חפצים מחיי היומיום, מזכרות, מוצרי התרבות הפופולרית, ובכלל זה חפצים שנצרכים לרגע ונזרקים לפח, כגון כרטיסי אוטובוס, מודעות פרסומת, הזמנות לאירועים וכד', החלו למלא את חללי התצוגה המוזיאליים. תצוגות אלו מתבססות בחלקן הגדול על אוצרות המוחזקים בידי אספנים פרטיים ו"היסטוריונים חובבים" של התרבות החומרית המקומית.
ברוח זו, חלל התערוכה מתייחס לתרבות הצריכה ולאספנות המקומית בעשורים האחרונים מאז שנות השמונים. עבודות אמנות, אוספים יומיומיים, מסחריים, תיירותיים ופלסטיים יוצרים יחדיו חדר צבעוני ורב-קסם. לצד ההקשרים הנוסטלגיים וההיסטוריים נוצרות משמעויות חדשות בעקבות הצבת האובייקטים יחדיו. התצוגה מעוררת שאלות בדבר האופן שבו אנו מסוגלים לשפוט בצורה מהימנה את הזמן שבו אנו חיים. אלו אובייקטים "ראויים" להיכנס ל"היכל הזיכרון" ההיסטורי ואלו חומרים יזכו להיות מוצגים בעתיד?
בהשתתפות:
אליהו אריק בוקובזה, יואל גילינסקי, עמית שמעוני - HIPSTORY, נעמה אורבך - בלוג 'סימני דרך', גילת אורקין - Instagram: year_of_the_sandwich , Manafka Mina - הדר קפלן, אוסף יובל אשכנזי, חיפה, אוסף פרופ' עידו ברונו, אוסף נירית אבני-שחם, אוסף נעמי מייברגר