אוסף מקומי
מאוסף רימון, מוזיאון העיר
אוצרת: עינבר דרור לקס
תפקיד המוזיאונים, מעצם הגדרתם, הוא להחזיק ולטפח אוספים הכוללים פריטים אותנטיים בעלי חשיבות ערכית ותרבותית. פעולות של שימור האוספים והרחבתם הן מדד חשוב להערכת תרומתו של מוזיאון. האוסף המוזיאלי כולל פריטים שנועדו למסד אידיאולוגיה או רעיון באמצעות מדיניות הניכרת בבחירה, בצורת ההצגה ובמתן ההקשרים התרבותיים. אופיו של האוסף, כמכשיר אידיאולוגי מובהק, נקבע במסגרת פעילות של שימור, שחזור ועיצוב מחדש. המוזיאון הוא המוסד הקובע מי ומה ראויים להיכנס להיסטוריה.
כמקבץ של תשוקות ובחירות אישיות, האוסף הפרטי מציב אלטרנטיבה מעניינת לאוסף הציבורי. בעל האוסף הוא שקובע את החוקים, ההיררכיה והמשמעות של חפציו. האוסף, כאורגניזם פעיל, משקף מעין סדר פנימי בנפשו של האספן. פירוק האוסף ורכישתו על ידי המוזיאון כמוהו כלידה מחדש שלו, עם הצגתו בפני הציבור בעקבות עבודתם של חוקרים ואוצרים.
התערוכה הנוכחית בוחנת אופנים שונים של דרכי קיטלוּג והבניה של אוסף רימון, אוסף היסטורי שנרכש על ידי המוזיאון ואת הפרשנות של "השחקנים" המרכזים בשדה: האספן, האוצר והחוקר ההיסטורי. היא משקפת מהלכים שונים שדרכם ניתן להציג ולפרש אוסף: דרכי מיון וקיטלוּג מדעיות ("טיפולוגיה“), חלוקה נושאית לקטגוריות-על, הצגת פרשנות הכפופה לגישה אקדמית או לכתיבה לא-תיאורטית, ועוד. פרשנויות אלו מייצגות תפיסות רבות של "אמת היסטורית".