התערוכה מתמקדת בעשור הראשון שלאחר מלחמת העצמאות, בפרק הזמן שבו חדלה חיפה להיות עיר מעורבת, דו־לאומית, והייתה לעיר פועלים עברית. התמורות הפוליטיות והדמוגרפיות בעקבות המלחמה הן המסך שעל רקעו תוצג בתערוכה תמונת מאפייני העיר, תושביה ומוקדי הכוח שלה בשנים הללו.
חיפה עיר ההווה, כניסוחו של ראש העירייה המיתולוגי אבא חושי, הייתה בפרק זמן זה לעיר של עשייה ופעילות אינטנסיביים, מקום שנצבע בגוניה של אידיאולוגיה סוציאליסטית, שחלחלה לכל תחומי החיים האזרחיים, ותוחזקה בידי מנגנוניה. התערוכה תעסוק בנראות, באופן שבו נוסחו, תוארו והוצגו תופעות, מוסדות ואירועים שונים במהלך העשור, ומטרתה להקרין את ההוויה של התקופה על רקע הנסיבות ההיסטוריות והתרבותיות שלה. באמצעות כלי ביטוי חזותיים, תיעודיים, אמנותיים ובלווית מלל תתגלה לעיני הצופה תמונה של מקום, על הכוחות שפעלו בו בשעתו ועיצבו את המרקם הפיזי שלו, את מוסדותיו ואת אורחות החיים של תושביו.
מבנה התצוגה מתבסס על ערכים המאורגנים כערכי מילון, המצטרפים לייצוגה של שפה המבקשת לשקף את פעולת המנגנון האידיאולוגי־הלאומי, העירוני וההסתדרותי, ולייצג את הממשק שבין הפרט בעיר לבין דרכי יישומם של תפיסות ואופני חשיבה, שהיו תקפים לזמנם וביטאו הלכי רוח תוך שהם מייצרים תקשורת, אירועים ועובדות בשטח.