נעמן פורצלן ותעשיית ייצור החרסינה

שבת, 07.03.15

שני, 05.10.15

אוצרת:

קרן בן הלל

לפרטים נוספים:

04-6030800

שתפו

בשנים האחרונות ניכרת התעניינות מחודשת בחרסינה הישראלית. תערוכות אחדות הציגו את תוצריהם של המפעלים השונים או התמקדו במפעל אחד. שוק אספנות חדש נוצר לכלים שהיו נפוצים בעבר בכל בית. הם החלו להימכר בבתי מכירות, אצל אספני עתיקות ודרך רשת האינטרנט, באתרים דוגמת eBay.
בשיאה מנתה תעשיית החרסינה בישראל כעשרים מפעלים: "היוצר", "קדר", "פאל-קרמיק", "חרסה", "קונסאט קראמיק", "אבנית", "נעמן", "חסין אש", "לפיד", "ברבור", "בית היוצר", "קרמוס", "כדן", "קרנת" ו"כפר מנחם", "שנלר", "ברור חיל" ו"קרמית". המפעלים החשובים היו מרוכזים באזור חיפה, אשר אף כונתה "בירת הקרמיקה".
בשנת 1939 הונחה אבן הפינה להקמתו של מפעל "נעמן" – אחד המפעלים הראשונים של התעשייה הקיבוצית. מטרתו הייתה לייצר לבנים שנועדו לספק את הצורך של היישוב העברי הגדל בחומרי בנייה. המפעל הוקם ביוזמת מרדכי שנהבי סמוך לעכו שבעמק זבולון, קרוב ככל האפשר למקור כריית החומר על גדות נחל הנעמן.
בשנות הארבעים הוקמה במפעל מחלקה לכלי בית מפורצלן – חרסינה בשמו העברי. החומר ("חימר" בשמו הפופולרי) האדום המקומי, אשר שימש ליציקת הלבנים, לא התאים לכלי הבית העדינים. המודל העיצובי להכנתם היה הפורצלן האירופי, ולכן החלו לייבא את מרכיבי הפורצלן מאירופה וממצרים. את מרכיבי הפורצלן – קאולין, פצלת השדה (פלדשבר) וקוורץ – נהגו לערבב במפעל במים וכך ליצור את חומר הגלם. המפעל ייצר כלי פורצלן לבתים פרטיים, למוסדות ולתעשיית התיירות. במהלך השניים עבר המפעל לבעלות של חברת "כור" ומאוחר יותר לידיים פרטיות של יבואן. המפעל נסגר בשנת 1996.
התערוכה סוקרת את שיטת הייצור התעשייתי של החרסינה. היא מציגה את תהליך הייצור במפעל ואת דרכי שיווקם של המוצרים לקהל הישראלי. בתערוכה מוצג סרטו של שמעון בדר, המעצב הראשי של המפעל ברוב שנות קיומו. הסרט, שצולם זמן מה לפני סגירת המפעל, ממחיש תהליך זה.

למידע נוסף אנא השאירו פרטים וצוות המוזיאון ייצור עמכם קשר, תודה