התערוכה מבקשת להישיר מבט אל מקומות ואנשים שכמעט אינם נראים לעוברים ולשבים במתחם העירוני המתחדש, אלו שהודרו מהשיח הציבורי החיפאי ונותרו בשולי הדרך. לא רק לתעד את החיים בעיר התחתית אלא להאיר את החיבור שנוצר בין הצלם ובין אתר הצילומים ומושאיו, בניסיון לצמצם את הפער המתמיד בין המבט מן החוץ לבין תכני התצלומים. באופן זה בעבודות ניכרים יחסי האמון והקרבה בין הצלם ובין מצולמיו.
מאז ייסודה בשלהי המאה השמונה-עשרה שימשה חיפא אלג'דידה (חיפה החדשה) כמרכז החיים של החברה הערבית בעיר מבחינה כלכלית, אזרחית ודתית. בשל מרקמו הצפוף של האזור וחשיבותו המסחרית ננקטו יוזמות שונות לשינוי פניו משלהי השלטון העות'מאני ועד סוף תקופת השלטון הבריטי. מרביתן לא מומשו, בעיקר בגלל התנגדותם של בעלי הנכסים ובשל העלויות של השיכון החלופי לתושבים.
באפריל 1948 נכבשה חיפה על ידי כוחות ה"הגנה" והפכה תוך זמן קצר מ"עיר מעורבת" ל"עיר עברית". לאחר תום הקרבות וגירושם של בעלי הבתים הערבים החלה להתגבש תכנית הריסה רחבת היקף, אשר כונתה "מבצע שקמונה". המבצע הצבאי כלל לא רק הריסה של מבנים חרבים אלא גם של בתים אשר מיקומם היווה מכשול לתכניות פיתוח עירוניות עתידיות. כחמישים שנה עמד אזור העיר התחתית נטוש ושומם, כפצע פעור המסרב להגליד. בעשורים האחרונים החלה התחדשות עירונית למרגלות החורבות המתפוררות של ואדי אלצליב ובלב העיר ההיסטורית. מהלך זה נבע בחלקו מיוזמות עצמאיות של בעלי עסקים ותושבים, ובחלקו מיוזמת העירייה המשווקת את האזור כמתחם המיועד לתרבות ולבילוי.
במהלך השנתיים האחרונות חמודי (מוחמד) ג'נאם (יליד 1986, חיפה) מתעד בעקביות אנשים, מקומות, אירועים ורגעים בעיר התחתית המתחדשת של חיפה – בחירה הנובעת מפעילותו שם. במסגרת תכנית לשיקום אזור זה, זכה ג'נאם בסטודיו בסדנאות האמנים ברחוב הנמל 10 (לשעבר מועדון "החורבה"). במהלך שהותו בסטודיו הוא החל לתעד את הסביבה ולהיות פעיל חברתי ב"פורום זמני" – גוף עצמאי של אנשי תרבות ואמנות אשר קיבלו חללי עבודה ותצוגה בעיר התחתית והתגייסו לשלל פעילויות למען התושבים והילדים באזור.
התערוכה מבקשת להישיר מבט אל מקומות ואנשים שכמעט אינם נראים לעוברים ולשבים במתחם העירוני המתחדש, אלו שהודרו מהשיח הציבורי החיפאי ונותרו בשולי הדרך. גוף הצילומים של ג'נאם נפרש בין קו החוף לבין המדרון התחתון של הכרמל, מאלמחטה אלעתיקה לאלח'ליסה, מוואדי אלצליב לוואדי ניסנאס. תצלומיו מתמקדים בעסקים מקומיים קטנים ובתושבים ותיקים ממשפחות ערביות בני דתות שונות לצד משפחות יהודיות, כמעט כולן ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. התצלומים נעים בין התיעודי לבין המבוים, בין הפוליטי לבין האישי והאינטימי. התערוכה מבקשת לא רק לתעד את החיים בעיר התחתית אלא להאיר את החיבור שנוצר בין הצלם ובין אתר הצילומים ומושאיו, בניסיון לצמצם את הפער המתמיד בין המבט מן החוץ לבין תכני התצלומים. באופן זה בעבודות ניכרים יחסי האמון והקרבה בין הצלם ובין מצולמיו.